בן שרה ומשה, נולד ביום י' בתשרי תרפ"ח (6.10.1927) בעיר לערך, בדרום גרמניה. בשנת 1936 עלו הוריו לארץ. צבי החל ללמוד בבית- הספר העממי של זרם "המזרחי" בבני ברק. הוא ניחן בכשרון לציור ולכל מלאכת-יד, וכאשר סיים את חוק לימודיו רצה ללמוד מסגרות, ואמנם השתלם במקצוע זה ועשה חיל בעבודתו שהוציאה לפועל בדיוק רב. היה חבר בתנועת-הנוער הדתית "בני-עקיבא" ושאף לצאת לכפר ולחיות בקיבוץ. משנת 1942 היה חבר ב"הגנה" והשתייך ליחידה של נוער דתי בגוש דן.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס עם חבריו-ליחידה לצבא והשתתף בפעולות רבות. הוא נשלח עם יחידתו לסביבות ירושלים והשתתף בקרבות בעטרות, צובה, נוה יעקב, והקסטל ובחיפוש אחרי מחלקת הל"ה בהרטוב. בפעולה זו, בשעת הנסיגה, נשאר אחרון מאחורי חבריו וחיפה על הנסיגה. לאחר חודשים של קרבות באזור זה חזר לשרון, לשורות חטיבת "אלכסנדרוני", השתתף בכיבוש כפר סבא הערבית, טנטורה וקאקון, ולאחר כיבוש מחנה תל ליטווינסקי היה למחסנאי במקום. ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) יצא עם יחידתו למבצע "דני" לכיבוש אזור לוד-רמלה, נפל בדרך מהבסיס בכפר יונה, בכפר הערבי רנתיה, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנתניה. בהספד עליו נאמר: "על כל מעשה ממעשיו, כאזרחיים כצבאיים, מתוח היה קו של פשטות".